חרדה מקורונה – מה יוצא מזה?

אחד המצבים הנפשיים ההולכים ומתעצמים במצבי לחץ, בהם האדם חש שהוא הולך לאבד את שליטתו על המצב הוא מצב חרדה. מצב זה כשלעצמו מושפע רבות, בין היתר, מרמת אי הוודאות והעמימות במידע שהאדם החרדתי סופג. ככל שזה מתעצם רמת החרדה מן הסתם, עולה. כשמדובר על מידע משתנה ולא עקבי בכל הקשור לנגיף הקורונה ולהתמודדות היעילה והנכונה נגדו, קל להבין שסינדרום החרדה ממחלות – מקבל משנה תוקף בקרב הנוטים לחרדה מהסוג הזה.

בניגוד לדפוסי חרדה אחרים, בהם החרדתי נתפש כמאבד את שיווי המשקל הנפשי רגשי, הרי שדבריו והתנהגותו של האדם החרד ממחלות נתפסים הרבה פעמים כרציונליים, ומקבלים התייחסות ובדיקה מעמיקה בהתאם. זו היא חרדה אופיינית לאנשים עם רמת משכל והשכלה מהממוצע ומעלה, שכן הלוקים בה יודעים היטב את כל הסימפטומים והגורמים למחלה ממנה הם חרדים. הם בודקים בגוגל את כל הסימפטומים של המחלה, את כל הבדיקות הנחוצות ואת אפשרויות הריפוי. משום כך הם מצליחים, לגרום לאנשי הממסד הרפואי המשרת אותם, לבצע את כל הבדיקות והטיפולים הנדרשים לפי הדיווחים שאלה מעבירים אליהם. כאשר הם מקבלים אבחון השולל את קיומה של המחלה ממנה הם חוששים, יחפשו הרבה פעמים חווה דעת שניה ושלילית נוספות. 

ההתעסקות הבלתי פוסקת בכל הקשור למחלה, יוצקת באופן בלתי מודע תוכן לחייהם ומאפשרת להם להימנע מלהרגיש דיכאון וריקנות שהיו מנת חלקם אילולא העיסוק האובססיבי שלהם בבריאות. לעיתים, המחשבות על המחלה מתממשות אצלם באופן מפתיע גם בתחום הפיזי; בהיות מחשבה יוצרת מציאות, הם מפתחים באופן בלתי מודע סימפטומים של המחלה ממנה הם חוששים, כמו שיעול, עיטוש או חולשה – כאשר מדובר על חשש מקורונה. סימפטומים אלה יובילו כמובן את הגורם הרפואי המטפל למסקנה שיש צורך מיידי בבדיקה ובבידוד עד לקבלת התוצאה.

יציאה מהנטייה של החרדתיים ממחלות להיות לבד עם עצמם ועם מחשבותיהם, תועיל להם מאוד; חשוב  לכן, שאנשי הממסד הרפואי יהיו מודעים לתופעה ויוכלו – בנוסף לאמפתיה והרגעה גם להמליץ להם לצאת מבדידותם ע"י כך שיהיו מוקפים בחברה. טיפול רגשי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נמצא יעיל אף הוא במידה ניכרת בהפחתת החרדה ממחלות, כמו גם בהפחתת חרדות אחרות. 

טליה